פסק-דין בתיק ב"ל 16851-05-09

1.                 התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה מיום 23.10.08 ( נת/1), בה נפגע לטענתו בגבו. בטופס התביעה צוין, כי שעת הפגיעה הינה 21:00, ובמקום המיועד לתיאור הפגיעה צוין על ידי התובע: " בזמן הרמת ארגזי שתייה".

2.                 במכתבו מיום 7.4.09 דחה הנתבע את התביעה, מן הטעם שלא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק)  הואיל ולא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוק התובע במשלח ידו, ואשר הביא להופעת הכאבים בגבו.

3.                 בתאריך 31.3.11 נשמעה בפנינו עדות התובע, אשר מסר את עדותו הראשית בתצהיר ונחקר בפנינו בחקירה נגדית.

תשתית עובדתית, כנטען על ידי התובע

4.                 התובע, יליד 1955, עובד עצמאי, בעל מזנון בשם "מפגש הטוטו" בקריית חיים (להלן - המזנון).                              

5.                 התובע מעסיק במזנון 3 עובדים - בנו (להלן - הבן), אחיו ועובד נוסף.       

6.                 התובע ואחיו מתחלקים במשמרות העבודה במזנון מדי יום, כאשר המשמרת הראשונה מתחילה בשעה 06:00 בבוקר עד לשעה 16:00 אחר-הצהריים; ואילו המשמרת השנייה נמשכת מהשעה 16:00 אחר-הצהריים עד לשעה 22:00 בערב.  

7.                 אליבא דגרסת התובע, הוא חש בכאבים עזים בגבו התחתון בעת הרמת ארגזי שתייה במזנון ביום 23.10.08 . התובע העיד בתצהירו, כי הרגיש שגבו נתפס ואיבד את היכולת לזוז בחופשיות, ומשכך הוא נאלץ לסגור את המזנון ולפנות לביתו למנוחה ( ת/1, סע' 7-8).

8.                 פנייתו הראשונה של התובע לקבלת טיפול רפואי היתה רק ביום 27.10.08 , ובביקור זה נרשם על ידי הרופא " כאבי גב תחתון חודש אחרון" ( נת/4). אף בתאריכים עוקבים לאחר מכן המשיך התובע לפנות לקבלת טיפול רפואי מבלי להזכיר כל אירוע בעבודה ורק ביום 1.12.08, ניתנה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ( נת/3), אשר גם בה אין כל תיאור לאירוע הנטען בעבודה מיום 23.10.08.

9.                 במסגרת סיכומיו, ביקש בא-כח התובע מבית-הדין לתת אמון בעדות התובע היחידה לקיומו של אירוע תאונתי בעבודה מיום 23.10.08, שכן עדות זו היתה עקבית לטענתו ולא נתגלו בה סתירות, מה גם שהתובע לא סבל מכאבי גב עובר למועד האירוע, ומשכך יש להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה. מנגד, טענה ב"כ הנתבע, שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה לקיומו של אירוע תאונתי בעבודה מיום 23.10.08, שכן לאירוע זה לא היו עדים, וכן גרסת התובע בדבר הרמת ארגז לא נתמכה באף ראיה חיצונית, ואף לא באנמנזה הרפואית, ששוללת את קיומו של אירוע תאונתי במועד הנטען על ידי התובע.   

דיון והכרעה

האם אירע לתובע אירוע תאונתי בעבודה ביום 23.10.08?

10.             ראשית נציין, כי על התובע הנטל להוכיח קיומו של אירוע בעבודה, שניתן לקשור אותו להופעת כאבי הגב, שכן הוא עובד עצמאי ואינו נהנה מחזקת הסיבתיות, הקבועה בסעיף 83 לחוק. 

11.             הפסיקה דנה רבות בהגדרת המושג "אירוע תאונתי" בהקשר של מחלות גב. הן על-פי הגישה המרחיבה את ההגדרה והן על-פי הגישה המצמצמת, המבוטח עדיין נדרש "להוכיח אירוע תאונתי הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה" (דב"ע נה/181-0 המוסד לביטוח לאומי- נפתלי לפידות, לא פורסם, 14.12.95; דב"ע נו/288-0 אורי עמר - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, 2.6.97). בהתאם, על המבוטח להביא ראשית ראיה להתרחשות אירוע תאונתי בעבודה הקושר את פגיעתו לעבודה (דב"ע נא/0-218 המוסד לביטוח לאומי - משה דרוד, פד"ע כד 545).    
עוד נפסק לגבי פגיעה בגב:

  "... על מנת להכיר בכאבי גב כתאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהיה מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד בעבודה שניתן לקשור להופעתם: כדוגמת הרמת משא כבד ממה שהמבוטח רגיל להרים או הרמת משא תוך תנועה סיבובית לא נכונה" (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי- יוסף עובדיה, פד"ע לו 213, (2000)); וכן: " הכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפס' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים חדים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד" (דב"ע נא/205-0 המוסד לביטוח לאומי- שחאדה סעיד, פד"ע כד 222, 19.5.92).

מן הכלל אל הפרט

12.             לאחר שנתנו דעתנו לחומר הראיות שהוצג בפנינו ולטענות הצדדים, אין בידינו לקבוע כי התובע עמד בנטל להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי העבודה ולהלן נבאר טעמינו.

13.             טענת התובע לקיומו של אירוע תאונתי בעבודה ביום 23.10.08 נסמכה כאמור, על עדותו היחידה של התובע, אשר לפיה כאבי הגב הופיעו בעת הרמת ארגזי שתייה במזנון. בהודעתו לחוקרת הנתבע ( נת/2) כך תיאר התובע את פגיעתו: